#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"והראיון:<br>1. באיזה ""ראיון"" אין שיעור?<br>2. שיעור ""מעה - לעולת ראיה, ושתי מעה - לשלמי חגיגה"" הם מדאורייתא או מדרבנן?<br>3. האם חזר בו רבי יוחנן מדעתו?"	"1. לרבי יוחנן - שמעה ושתי מעה דאורייתא - הכוונה לראיית פנים שראיית קרבן יש שיעור, לרבי יסא - גם ראיית הקרבן.<br>2. רבי יוחנן - דאורייתא, לפני רבי יוחנן אמר רבי יסא שמדאורייתא מספיק כל שהוא ובשיעור רק מדרבנן, ונלמד מ""לא יראו פני ריקם"", דוקא ""ריק"" לגמרי אסור, ותמה רבי יוחנן, שא""כ איך ב""ד עוקרים דבר המפורש תורה. רבי יוסי ברבי בון - מחלוקת זה לשיטתם, לרבי יוחנן - כל השיעורים מן התורה. לר""ל - שיעורים מדרבנן, וע""כ החוטא צריך לכתוב כמה אכל, שיתכן שב""ד שיראה כשיבנה הבית ישנו את השיעורים.<br>3. אמרו - חזר בו. רבי יונה ורבי יוסי - לא חזר בו. רבי לא בשם רבי אמי - ראיה שלא חזר בו רבי יוחנן, שסובר שאין אדם חולק ב' המעה לשני קרבנות. וכן בכל בהמה ובהמה שיביא צריך שיהיה בו שיעור ב' מעה. ומזה שהחמיר כ""כ, הרי שסובר שזה דאורייתא. לחזקיה מותר לחלק החובה לב' בהמות, שכל בהמה מעה."	תלמוד ירושלמי/זרעים/פאה/אלו דברים/דף ג		
